עדות - 08: יהודי בשירות הארגון (המחתרתי) האנטישמי NSZ*
בתקופה בה שהה אבי בישוב שארוב (Szarow) בין מאי 1942 ועד סוף אביב 1943 הוא התפרנס ממסחר בטבק גולמי, בשר וכדומה.
לעתים קרובות האזין לדיונים פוליטיים שם בנוגע ל"שאלה היהודית". התחושה היתה, שתושבי שארוב הביעו שביעות רצון ברורה מהתוכנית לפתרון ה"בעיה היהודית" ומהעובדה שלא נראו עוד יהודים בסביבה.
איש לא ידע על מוצאו היהודי והודות לכך הוא הצליח לשכנע את הצעירים שהוא קצין הצבא הפולני שמסתתר מהגרמנים. עובדה זו הקלה עליו להצטרף לשורות הארגון המחתרתי שהיה חלק מכוחות המזוינים הלאומיים (NSZ -Narodowych Sił Zbrojnych).
ראשי קורסי ההכשרה האישיים נכחו בפגישות הארגון. אבל מכיוון שכולם השתמשו בכינויים שנועדו להסתיר את זהותם, אין אפשרות לדעת מי הם היו באמת.
אבי השתתף בפגישות של הארגון בכל הכפרים הסמוכים. שם, לצד נציגים מהפיקוד המחוזי, העביר הרצאות על האירגון ומטרותיו, שכללו העלאת המודעות הלאומית, אימונים צבאיים, הכנה לפעולה צבאית נגד הגרמנים, איסוף מודיעין על תנועות יחידות צבאיות גרמניות ועל אנשים המוגדרים פולקסדויטשה** (Volksdeutsche) ,על פולנים שמסתירים יהודים, על פולנים שמלשינים לגרמנים ועוד. כל זה היה השלב הראשון בארגון התאים, ולא כולם אפילו ידעו שתאים אלה היו חלק מה-NSZ.
לארגון הייתה הוראה ברורה להסגיר יהודים מסתתרים למשטרה. זה היה המצב בפועל בכפר. לקראת סוף שהותו בשארוב, בסביבות מרץ או אפריל 1943, דרש ראש הישוב שאבי ימסור לידיו את כרטיס הזיהוי (Kennkarte) המקורי שהונפק לו על ידי משרד המחוז בבוכניה.
יחד עם הכרטיס הוא לקח ממנו ו מסמכים נוספים בתירוץ, שיש לבדוק את מהימנותם והורה לאבי להתייצב למחרת בקומונה הקיבוצית בניפולורניצה (Niepołornic) כדי לאסוף אותם.
כשאבי הגיע לשם נאמר לו, שהמסמכים נמצאים בתחנת המשטרה.
המקרה נראה לו חשוד והוא ביקש מאחד מחברי הארגון בשם אלבין גרושצקי (Albin Gruszecki) לברר את העניין. גרושצקי אמר לאבי, שכאשר יגיע למשטרה כדי לאסוף את המסמכים, הוא יילקח לרופא כדי שיקבע אם הוא נימול (כלומר, יהודי...).
לאור מידע זה עזב אבי מיד את הכפר ונמלט לקרקוב ללא המסמכים כשהוא משאיר את כל חפציו האישיים בשארוב.
בעת שהותו בשארוב שמר אבי על קשר אישי מתמיד עם ראש התקשורת של NSZ בקרקוב, לאחר שקבע מקום ושעה לפגישות קבועותו.
עם הגעתו לקרקוב, הוא יצר קשר עם ראש התקשורת, אשר בתורו העביר אותו לראש ההכשרה הצבאית, אשר קישר אותו לאחר מכן עם ראש מחוז קרקוב, שהקיף את כל מחוז קרקוב.
בהמשך הוא קיים סדרה של פגישות עם ראש מחוז קרקוב, שבמהלכן הוא מינה אותו לראש המודיעין הצבאי של העיר והמחוז קרקוב.
תפקידיו החדשים כללו ארגון רשת של מודיעים שתפקידם היה לדווח פרטים בנוגע לפרישת חיילים גרמנים, מספרם, כלי הנשק שלהם ותנועותיהם, שמות קציני הגסטפו ופקידים בחזית, פרטים על קיומם של ארגונים מחתרתיים אחרים, שמות חבריהם ומנהיגיהם, ומידע בנוגע ליהודים המסתתרים, כולל תחת שמות פולניים
כקצין מודיעין צבאי קבל אבי משכורת חודשית של 600 זלוטי, בתוספת דמי כיס של 200 זלוטי.
הארגון גם סיפק לו מסמכים חדשים על שם מריאן רישארד שטקובסקי (Marian Ryszard Szatkowski) ותחת שם זה הוא המשיך לחיות גם בישראל עד ששינה חזרה את שמו הפרטי לעמנואל בשנת 1970 (הסיבה לא ברורה).
במהלך שהותו בקרקוב, התקיים תדרוך של קציני מודיעין צבאי מחוזיים ברחוב מוגילסקה (Mogilska) בהשתתפות נציג מיוחד מממשלת פולין בלונדון שטס מלונדון במיוחד למטרה זו ונחת באתר סודי.
פרטי התדרוך לא זכורים אך אבי זכר היטב שאותו נציג מיוחד שהגיע מלונדון הדגיש מספר פעמים במהלך התדרוך, שמטרת הארגון כוללת גם להשמיד יהודים בכל האמצעים הדרושים.
בשומעו את הדברים האלה אבי היה המום והחליט להמלט מקרקוב למחרת היום והודות לחברותו בארגון, היה לו כרטיס שאפשר לו להירשם בכל עת ובכל מקום.
בסך הכל מילא אבי תפקיד זה כראש מודיעין בקרקוב כשלושה עד ארבעה חודשים.