עדות - 06: שוטרים פולנים ירו שם ביהודים
עד ספטמבר 1942 התגוררו הורי אבי (שנמלטו כאמור ממקוב פודהלנסקי) ב-זבייז'וב (Zabierzów) שליד קרקוב בזהות מזוייפת תחת השמות סטניסלב ומריה גוזיק (Stanisław ו Maria Guzik).
ערב אחד הגיעו שוטרים פולנים לבית מגוריהם ועצרו אותם. לגמרי במקרה, הבן קובה (יקוב, יעקב) שהה אצלם בביקור ונעצר גם הוא, אבל בדרך לתחנת המשטרה הוא האח להמלט ואילו ההורים הובאו לתחנה ונורו למוות וכפי הנראה גם נקברו ב זבייז'וב (Zabierzow)[אין מידע מדוייק על מקום הקבורה].
על פי עדויות, בפעולת חיסול זו השתתף גם שוטר פולני בשם פיליפובסקי (Filipowski) אשר הועמד בסוף המלחמה לדין בפני בית משפט מיוחד בקרקוב והואשם בהשתתפות במספר אירועים בהם חוסלו יהודים .
באותו זמן, האח וילהלם נמלט מ-קרוסנו והתיישב ב-וולברום (Wolbrom), ישוב סמוך לקרקוב. במרץ 1943 שוטר פולני בשם קז'ימייז' גוזיק (Kazimierz Guzik) , במקור ממקוב פודהלנסקי, זיהה אותו, דאג למעצרו ובהמשך הוצא האח להורג.
אבי שמר עותק של מכתב ששלח לשבועון הפולני בוורשה, "Życie / Warsaw", בתגובה לטור שפורסם תחת הכותרת "Znaczek z Izrael" (בול מישראל), שנכתב על ידי וויצ'ך ז'וקרובסקי. במכתב זה הוא תיאר את השתתפות קז'ימייז' גוזיק בקבוצת החיסול הפולנית. להלן הנוסח העברי ( לא הצלחתי למצוא את הגליון המקורי בפולנית אבל העתק המכתב, בפולנית, מופיע בהמשך):
רמת גן, 12.3.1961 לכבוד מר וויצ'ך ז'ורקובסקי הנכבד - "פשגלונד קולטורלני" Przegląd Kulturalny* , ורשה במקרה הגיע לידי גליון של העיתון נוביני-קורייר מתאריך 11.3.1960, בו מצאתי טור של כבודו, בכותרת "בול דואר מישראל" אשר הודפס גם ב"פשגלונד קולטורלני". בקשר לנ"ל ברצוני להביא לידיעת כבודו מספר פרטים נוספים הנוגעים לשוטר גוזיק הנזכר באותו טור, אשר שירת בתפקיד שוטר במשטרה הפולנית בזמן הכיבוש הנאצי. מדובר בגוזיק קז'ימייז' ממקוב-פודהלנסקי, בן למשפחתו של סנדלר עני שהתגוררו בבקתה עלובה. לפני 1939 היה גוזיק שוטר במדור הטלקומוניקציה במשטרת קרקוב. בשנת 1939 ; כשהגרמנים אירגנו את ה"פולנישה פוליציי" (המשטרה הפולנית) גוזיק הצטרף אליה מיד. משנת 1942 הוא השתייך לקבוצת המחסלים שלה, אשר תפקידה העיקרי היה כידוע לעקוב ולחסל יהודים וכמוכן פולנים המסתירים יהודים, וגם לקחת חלק בפעולות כנגד אירגוני מחתרת. לגבי אירגונים בתחומים הנ"ל ובפרט לגבי קבוצת החיסול המשטרתית היה לי מידע אישי, היות שבין סתיו 1942 ועד מאי 1943 הייתי קצין המודיעין הצבאי בקרקוב וסביבותיה באירגון המחתרת הפולני NSZ (NARODOWE SILY ZBROJNE - הכוחות החמושים העממיים) . אמנם פעלתי במחתרת זו במסוה בדוי אך עדותי תקפה. בשנת 1941 שני אחי ואני הסתתרנו בשמות פולניים במקומות שונים, משום שהגסטפו במקוב חיפש אותנו בחשד להשתיכות למחתרת ובסיוע להברחת יהודים ופולנים להונגריה. בגלל חשדות אלה אחי התאום הסתתר ועבד בשם הבדוי יאן קארבאט בעיר וולברום, הנמצאת מצפון מערב לקרקוב. גוזיק ביקר לא אחת במפעל בו עבד אחי, והשים עצמו כאילו אינו מכיר את אחי, למרות שהכירו עוד מילדותם, מה שלא יכול היה להזיק לאחי, ואולי אף להועיל לו. אך ממש ברגע שאחי עמד לצאת מוולברום הופיעו שני שוטרים מיחידת החיסול, אסרו את אחי ועוד באותו יום ירו בו. העובדה שגוזיק היה מעורב בכך אינה מוטלת בספק, מה שהסתבר לי מרשת המודיעין שפעלה באיזור זה תחת פיקודי. בשנת 1944 נמצא קז'ימייז' גוזיק בתחנת המשטרה בעיר הולדתו במקוב-פודהלנסקי. כשם שפעל באיזור אולקוש בקרבת וולברום, גם כאן פעל גוזיק כבוגד בענין הלאומי הפולני, נוכל ופושע אשר חיי אדם ואפילו חיי אשתו היו חסרי כל ערך עבורו. ארשה לעצמי להוסיף עובדה נוספת בקשר לאיזור אולקוש. כאשר פגש גוזיק במקרה באדם אשר ברשותו היו קילו וחצי שומן חזיר, ירה בו גוזיק על דעת עצמו. בינואר 1945, ימים מספר לאחר שיחרור קרקוב וסביבותיה, הגיע למקוב אחי הצעיר אשר הסתתר בזמן הכיבוש בקרקוב, בשם הבדוי לודביק קוזלובסקי, כדי לחפש את גוזיק. גוזיק לא ידע שאחי ואני שרדנו את המלחמה. לאחר שאחי איתר את מקום מגוריו של גוזיק, הוא הגיע לשם כאשר גוזיק היה עסוק באריזה בהולה של מזודתו. אחי הכניס ידו לכיסו כדי ליצור רושם שהוא אוחז בנשק, ובאיום זה פקד עליו להרים את ידיו והביאו למפקדת ה NKWD הרוסי במקוב, שם הוא נאסר. הידיעה על מאסרו נפוצה במהירות במקוב וסביבותיה. עשרות אנשים התיצבו כדי להעיד כנגד גוזיק על הפשעים שביצע. בזמן חקירתו הודה גוזיק שהוא גרם למאסרו של אחי בוולברום בשנת 1943. יוחסו לו פשעים רבים וחודש לאחר מכן, עם משתפי פעולה אחרים, מצא עצמו במכרות איזור דונבאס. (זהו איזור במזרח אוקראינה עשיר במכרות פחם, מלח ומתכות אחרות הידועיםלשימצה בגלל תנאי העבודה המחפירים שהיו בהם. העיר הראשית באיזור זה היא דונייצק.) בשנת 1946 הגיעה לקרקוב הידיעה שחיית אדם זו הגיעה לסוף חייה. זהו הידוע לי בנידון, ולהערכתי ישלים את הידוע לכבודו. לפני סיום מכתבי בקשה לי. ברצוני להעביר למוזיאון יד ושם העתק המאמר של כבודו, אשר לצערי אינו בידי. אהיה אסיר תודה אם יואיל אדוני להעביר לי העתק ממנו. ברגשי כבוד והוקרה מגיסטר מריאן שטקובסקי |
נוביני-קורייר Nowiny i Kurier היה עתון יומי בשפה הפולנית שיצא לאור בישראל בין שנות החמישים והשבעים המוקדמות. העתון היה בבעלות בית הוצאה לאור של מפלגת העבודה מפא"י.
Przegląd Kulturalny ("סקירה תרבותית") היה שבועון חברתי-תרבותי שפורסם בשנים 1952–1963 בוורשה . זה היה הביטאון הרשמי של מועצת התרבות והאמנות הפולנית. השבועון סיקר יצירה אמנותית, ספרות, תיאטרון, מוזיקה, קולנוע, אמנות חזותית ופילוסופיה. הוא הקדיש חלק ניכר מדפיו להפצת תרבות.
