עדות - 05: השמדת יהודי קרקוב
לאחר מספר חודשי הסתתרות אצל קליינוואקס, נרשמתי רשמית בגטו קרקוב וקיבלתי מהיודנראט את קנקרטה מספר 17528/27, אותה הבאתי מדי חודש לארבלטסאמט (Arbeitsamt) לחידוש.
"Arbeitsamt" היה שירות תעסוקה או לשכת עבודה גרמנית, אך בהקשר הנאצי הוא שימש כאמצעי לאכיפת חובת העבודה והגיוס לעבודה כפויה, כחלק ממנגנון הדיכוי והשליטה על יהודים ואוכלוסיות אחרות בתקופת מלחמת העולם השנייה
.
חלק מ"קנרטה" זו נשמר ונמצא ברשותי.
מטעם ה"ארבלטסאמט" השגתי עבודה ב-S.S.Waffen Standort Verwaltung, Kraków, Westring. שם הועסקתי בחווה ברחוב מיסיונרסקה (Misjonarska) , באחוזת המיסיונרים. עבדתי תחילה כנגר, ולאחר מכן כעגלון. לאחר העבודה חזרתי מדי יום לגטו. יצאתי וחזרתי לגטו על סמך תעודות מיוחדות שהונפקו על ידי הוואפן אס אס ואושרו על ידי ראש הארבלטסאמט, אוסטרי בשם ספשי (Sepeszy ).
הצלחתי לשמור תעודה מסוג זה מיום 2 בינואר 1942 והיא נמצאת ברשותי.
* * *
פעם אחת, כשחזרתי מהעבודה לגטו אחר הצהריים, נתקלתי בקצין גסטפו מקרקוב ברחוב יוליוש לאה (Juliusz Lea). חלפתי על פניו ולאחר שהלכתי כמה עשרות צעדים, הסתכלתי לאחור ושמתי לב שקצין הגסטפו, ששמו אולדה (Olda) (או אולדה Olde), עצר גם הוא ובהה בי כשעזבתי. חשדתי שהוא זיהה אותי, ומכיוון שהייתי מבוקש על ידי הגסטפו במאקוב במשך שנה, ידעתי שאני כעת בסכנת לכידה על ידי קצין גסטפו.
חזרתי לגטו באותו ערב, ובכניסה לבית השיכון ברחוב ויטה-שוושה (Wita-Swosza) מספר 22, שם גרתי, הזהיר אותי שרת יהודי ששני פקידים אזרחיים מהקריפו (kripo) שואלים עליי.
בפולין הכבושה על ידי הנאצים, המונח "קריפו" התייחס ל-Kriminalpolizei (משטרת הפשע) הגרמנית, כוח בילוש וחקירות נאצי האחראי על חקירת פשעים, רדיפת יהודים וצוענים ומעצר אנשים במחנות ריכוז. כוח משטרת עזר נפרד, אך בעל שם דומה, המכונה משטרת הפשע הפולנית (Polnische Kriminalpolizei), הוקם גם הוא בגנרלגוברנמנט בין השנים 1940–1945. כוח פולני זה, שכונה בפי העם "קריפו הפולני", היה בפיקוח ישיר של הקריפו הגרמני וכלל פולנים, אוקראינים ופולקסדויטשה, שהשתתפו בפעולות נגד האוכלוסייה היהודית, כגון ציד יהודים נמלטים.
לאחר שהוזהרתי, עזבתי את הגטו באותו יום, וביליתי את הלילה הראשון בעליית הגג של מכר פולני בקרקוב.
למחרת ברחתי לנייפולומיצה ( Niepołomic ) אל קרובי משפחתו של אבי ונשארתי איתם כשבוע.
היהודים שם גרו בדירות משלהם ולא היה שם גטו.
במהלך תקופה זו, אחי הצעיר, יעקב, שהתיישב בינתיים בקרקוב עם תעודות אריות תחת השם לודוויג קוזלובסקי (Ludwig Kozłowski) נסע לקרוסנו (Krosno) שם התגורר אחי התאום וילהלם תחת השם הארי יאן קרוואט (Jan Karwat).
מכיוון שלאחי התאום היו שתי תעודות זהות עם אותו שם משפחה, ומכיוון שכתאומים היינו כמעט זהים, קיבלתי ממנו עותק של אותה תעודת זהות. רשמתי את תעודת הזהות האישית שלי עם תמונה של אחי, ותחת שם זה נרשמתי בכפר שארוב (Szarów), מחוז בוכניה (Bochnia), קומונה דומברובה (Dąbrowa) וחייתי שם תחת השם ברלה (Barela) , ולאחר מכן אצל גרושצקי( Gruszecki).
בזמן שהייתי בכפר זה, נסעתי לקרקוב, סחרתי בחפצים שונים, ובקרקוב פגשתי לעתים קרובות חברים פולנים שהגיעו ממאקוב. מהם הללו נודע לי, שיום אחד כל היודנראט של מאקוב זומנו לגסטפו, ושם נורו כולם למוות. גופותיהם הועברו מאוחר יותר על ידי אחד העובדים, אדולף ברציק (Adolf Barcik) שהתגורר בבית מספר 127 (במקוב) לבית הקברות הקתולי (במאקוב) שם נקברו.
מחבריי אלה נודע לי ששניים או שלושה מהיודנראט עדיין היו בחיים והתחננו בפני ברציק שיציל אותם, אך הוא, מחשש לחייו, סירב לעזור והשליך אותם לקבר המשותף.
לאחר זמן מה פגשתי את הוריי בקרקוב, שנמלטו ממאקוב יום לפני חיסול יהודי מאקוב והגיעו לקרקוב. הם סיפרו לי שיום לפני החיסול הגיע מספר רב של קציני גסטפו במשאיות מנובי טארג (Nowy Targ) וזה היה האות שלהם לברוח.
הפולנים גם מסרו להוריי מידע סודי על מבצע החיסול הקרב ובא. מהפולנים נודע לי על מהלך מבצע 1, העמסת כל היהודים לעגלות סגורות שנועדו לבלז'ץ (Belzec).
ההערכה היא,שבין 430,000 ל-500,000 יהודים נרצחו על ידי האס אס בבלז'ץ. זה היה מחנה ההשמדה השלישי הקטלני ביותר, כשרק טרבלינקה ואושוויץ עוקפים אותו. רק שבעה יהודים שפעלו בעבודת כפייה עם הזונדרקומנדו של המחנה שרדו את מלחמת העולם השנייה.
המבצע התקיים ביולי או אוגוסט 1942 וכלל את כל היהודים מהכפרים הסמוכים, עם ההבדל שהיהודים מהכפרים הסמוכים נורו במקום, כולל בכפר זאבויה (Zawoja) ליד מקוב.
שם נורו למוות גם סבתי צ'סיליה גליקסמן (Cecylię Gliksman) , בנה שמואל (Samuel) , אשתו הלינה (Halina) עם שלושה ילדים קטינים, ושלוש בנותיה, קרולינה גולשטיין, רוזליה ו-הלנה (Karolina Golstein, Rozalia , Helena) .