עדות - 04: בריחה ממקוב פודהלנסקי Makow Podhalanski
חזרתי למקוב.
לא היה רובע יהודי במאקוב, וגם לא הוגדר כזה (עם פרוץ המלמה).
באוגוסט 1941 ביקרה אותנו שכנה פולנייה וסיפרה לנו בסודיות רבה שבתה נחקרה במשרד הגסטפו ונחקרה על פרטי חיי. באותה תקופה הייתי המשכיל היחיד מבין יהודי מקוב. (אחרי שבשנת 1937 הוסמכתי למשפטים על ידי אוניברסיטה יאגלוני שבקרקוב -ראו צתחת).
למטה: חצר פנימית באוניברסיטה, בלב העיר קרקוב
Image by Dariusz Staniszewski from Pixabay
קטע ממסמך המתעד את רשימת הסטודנטים היהודים למשפטים באוניברסיטה היגלונית בין השנים 1910-1939
שמרתי על קשר עם האינטליגנציה הפולנית שפעלה במחתרת. הייתה לי גישה לעיתונים פולניים סודיים, היה לי רדיו חשאי והקשבתי לשידורי רדיו.
הגרמנים כנראה היו מעודכנים בכך ולכן החלו להתעניין בי. לאור מצב עניינים זה, החלטתי לברוח מיד ממאקובו שכנעתי גם את אחיי לעשות כך.
בתחילה גרתי בראבקה-זריטה (Rabka-Zdrój) , שם עבדתי במחצבה תחת השם הבדוי "גלוקסמן עמנואל" (Glucksman Emanuel) , ומשם, לאחר שקיבלתי תעודת זהות מזויפת, התגוררתי בלגיבניקי (Łagiewniki ) , ליד קרקוב ועברתי לגטו קרקוב, שם גרתי ברחוב ויטה סטבושה (Wita Stwosza ) מספר 22 עם מויש קליינוואקס.