עמוד קודם

עדות - 10

במצב כזה אבי התלבט אם להמלט מהמקום. המחסור במשקפיים והסבל מהשינים הפגועות מנעו הכריעו לגבי ההחלטה להמלט והוא נשאר במקום.

לפני שנכנס לבניין הגסטפו, הוא מסר את האזיקים לגרמני המופתע ואמר לו שהסיר אותם בעצמו.... לאחר מכן הגרמני העביר את אבי לקצין הגסטפו התורן.

במהלך החקירה על ידי הגסטפו בזלוצ'וב, הוא נשאל על מוצאו.

אבי טען שהוא ממוצא ארי מנישואי תערובת של אם יהודייה ואב פולני. הוא טען כך כי ידע, שגישתם של הגרמנים כלפי אנשים מעורבים כביכול הייתה ליברלית הרבה יותר מאשר כלפי יהודים. מצד שני, הוא לא יכול היה לטעון שהוא ארי "טהור", בהתחשב בעובדה שאחד העובדים מחברת "הוכטיף" (Hochtief) ראה אותו בעבר במחנה העבודה בצ'אבובקה.

במהלך החקירה שנייה, החוקר הגרמני טען בעקשנות שאבי יהודי. כשאבי הכחיש זאת החוקר אזק אותו למחסום ברזל, ובאמצעות מכות ובעיטות ניסה לאלץ אותו להודות ביהדותו.

הגרמני שאל היכן קבורים הוריו. כתשובה קיבל תאריכים , שמות ומקומות בדויים ובנוכחות אבי הוא כתב מכתבים לרשויות בית הקברות הרלוונטיות וביקש הסברים.

כשאבי נוכח לבסוף בחוסר התוחלת של הגנתו העצמית נוכח החקירות, הוא החליט למחרת להודות ביהדותו. וכך, לאחר שהייה של שבועיים במעצר הגסטפו בזלוצ'וב, הוא הועבר למחנה בלאקיה ויילקיה (Lackie Wielkie) (כיום: Hałyćke שבאוקראינה).

עמוד הבא