עמוד קודם

עדות - 02: השנים הראשונות של המלחמה במאקוב פודהאלנסקי

עם שובו למקוב פודהלנסקי הוא גילה, שכל רכושו הוחרם. לא רק שלו אלא הגרמנים החרימו את כל החנויות העסקים והמפעלים שהיו עד אז בבעלות יהודית. כמו כן, נאסק על היהודים לעסוק במסחר ומלאכה כלשהיא מה שהוביל את היהודים לעסוק בעיקר במכירת רכושם הפרטי

בינתיים הגרמנים גם אירגנו את המועצה היהודית המוכרת - ה "יודנראט". (על פי ויקיפדיה, היודנראט היה "מוסד שלטון יהודי שהיה ממונה על תיווך בין השלטון הנאצי לבין הקהילה היהודית. היה זה מוסד זמני שנועד בדיעבד לקיים את המדיניות הנאצית שקדמה לפתרון הסופי של שאלת היהודים. יודנראטים קמו בפקודת הגרמנים בקהילות יהודיות בשטחי הכיבוש הנאצי בתקופת השואה" -עוד מידע על היודנראט כאן )

בנו (Beno) פסטור שהיה בעל מאפייה ומסעדה בישוב מונה על ידי הגרמניםליושב ראש היודנראט שכלל שנים עשר חברים, כוללאבי, אחי יקוב (קובה), מולר ((Muhler) השען, (לופטגלס), פרל (Perl), קופרמן ( Kupperman) ואחרים.

( על פי אתר שטעטל היו ביודנראט האנשים הבאים: Beno Pastor, Salomon Gutglas, Markus Alrowig, Leon Kuberman, Simon Muklnat, Cheskel Perl, Maurycy Weiss, Emanuel Warenhaupt, Emanuel Steinfeld, Jakub Schalt i Jakub Warenhaupt)

היודנראט ערכו מפקד אוכלוסין של כל היהודים המתגוררים במאקוב והסביבה ונתוני המפקד הועברו לתחנת הגסטפו ששכנה בישוב והייתה חלק מסניף הגסטפו בנובי טארג (Nowy Targ).אחד מראשי תחנת הגסטפו הזו היה גרמני בשם פול (Pol).

אחריותו של היודנראט (בישוב) הייתה לשבץ יהודים לעבודות עבודה שונות ללא שכר ולא היו סמכויות אחרות.

יש לציין, שלפני פרוץ המלחמה התגוררו מאקוב כחמש מאות יהודים ובמהלך הכיבוש הגיע מספרם לכשמונה מאות.

למרות היות אבי חבר ביודנראט, הוא לא הייתי פטור מעבודות כפייה ובין היתר הוא שובץ לעבודה במוסך "Zollgrandschutz" עם אחיו יעקב. אבל לא היה מדובר בתעסוק יום יומית והיו לו גם ימי חופש בהם הוא הצליח להתפרנס, בחשאי, ממסחר במוצרים שונים. כך, למשל, בימי החורף הוא היה יוצא לסקי עם חברים פולנים וחוצה את הגבול דרך ההרים לכפרים בסלובקיה ששכנו למרגלות באביה גורה (Babia Góra) ומשם היה מביא תבלינים שונים כמו פלפל ועלי דפנה.

אבח זוכר, שבמהלך כל שהותו במאקוב הורגש מחסור מתמשך בלחם ואילו בשק היה חסר באופן כללי וכן היה מחסור בחלב ושומנים. למזלם, היהודים היו בקשר טוב עם תושבי הישוב והצליחו להשיג מזון בסתר. בסך הכל גישת אוכלסיית הישוב כלפי היהודים היץה חיובית י, כנראה משום שעד פרוץ המלחמה התקיים ביניהם מסחר קבוע.

במקוב פודהלנסקי לא הוקם גטו והיהודים התגוררו בדירותיהם הרגילות שבדרך כלל היו בבעלות פולנית והם גרו בהן בשכירות .

כמו כן במשך מלבד החובה לענוד סרט זרוע ולבצע עבודות כפייה לא חלו על יהודי הישוב הגבלות תנועה במקוב ובכפרים הסמוכים.

עמוד הבא