יומן אישי - עמוד 20
אמרתי להם שכל אחד יקבל מנת לחם, שקרקוב לא רחוקה, שלא יהיה מרדף ושאם יש להם משפחה בקרבת מקום, הם יכולים לבקר אותם. בקיצור, חופשה של יומיים-שלושה.
זה היה אחר הצהריים של שבת; בבוקר, נשאר רק ילד צעיר אחד, יצחק מלודז' שאמר שאין לו לאן ללכת. הוא הגיע מלודז', במשלוח של צעירים יהודים ונשלח לשם לעבוד על נהר בוג. לודז' נמצאת ברייך, אין לו כסף והוא לא יודע איך להתגנב מעבר לגבול. הוא נשאר.
כאשר לאחר זמן מה, התפשטה שמועה שהחברה מארגנת קבוצת אנשים לעבודה בחלם על נהר בוג, ואחד הפקידים במשרד אמר לי שאופיע ברשימת היציאה, דיווחתי מיד לרופא הפולני, שהנפיק לי תעודת אי כושר עבודה לארבעה ימים, אשר הוארכה על ידי רופא אחר ב-14 יום נוספים. זה אפשר לי לעזוב את מחנה העבודה וללכת לבית הוריי במאקוב.
בינתיים, המשלוח יצא, ואני ניצלתי מגורל לא ידוע.
עד כאן קטעי היומן שכתיבתו נפסקה, כפי הנראה מכיוון שאבי שוחרר מבית החולים וכעבור שבועות ספורים של מנוחה בבית, הוא חזר לעבודתו והיומן נותר מיותם ולא מושלם, לנצח.