יומן אישי - עמוד 1: מבוא
אל הקורא את יומני:
אם אי פעם תדרוך על אדמת אירופה, זכור שחובתך ברגע הראשון היא לכבד את זכרם של ששת מיליון היהודים שנרצחו, ארבעה מיליון בני לאומים אחרים, כמו גם החיילים שנפלו בכל החזיתות שהגנו על עצמאות מולדתם מפני המתקפה הברברית של צבאות היטלר.
 Maków Podhalański - 1920 rok stare zdjęcia.png)
* * *
השנה היא 1939. העיירה הקטנה מקוב פודהלנסקי (Maków Podhalański) בפודהאלה* (Podhale), עם תנאי אקלים אידיאליים, בעמק נהר הסקאוה (Skawa), המכונה "מראן הפולני", ממוקמת על שביל הקיסרות ועל אדמות שהיו שייכות לארכידוכס ההבסבורגי של ז'יווייץ (Żywiec) לפני סוף המאה השמונה עשרה.
![]() |
![]() |
|
Slawojar2 * CC BY-SA 4.0, |
על ידי חוק הענקת ההתיישבות בשנת 1811, היא קיבלה את הכרה של "עיירה קטנה" עם הזכות להשתמש בסמל משלה, "על אליפסה מוארכת כלפי מעלה מימין, שלושה ראשי פרג מחוברים על רקע כחול".
אותו חוק העניק לעיירה את הזכות להקים מפעל פרג ולקיים ירידים במרווחים של שבועיים.
בשנים 1870-1880 נבנה קו רכבת, ומאז ועד 1916, כאשר פילסודסקי הוביל את בריגדת פודהלה (כולל את לנקאוב, בנו של רוקח מקומי, בדרגת קפטן), לא קרה דבר עד נובמבר 1918, כאשר פולין קיבלה את עצמאותה בת 20 השנים כמתנה מחוזה ורסאי.
שנת 1939 הגיעה, והחל חיסול האוכלוסייה היהודית, שהגיע לשיאו בהשמדה בשנת 1942, כמו גם בהשמדת הנוער הפולני, שהתארגן בארגונים מחתרתיים שונים.
שנת 1945 החלה בהשמדת הצבא הגרמני המדוכא, שנמלט בבהלה מפני הסובייטים המתקדמים, שעזבו את האחרונים... או את מה שנקרא "בורשט מאקוב" בפולין הקומוניסטית. למרות שאני יודע שאף קומוניסט לא נולד במאקוב לפני 1939, ושבשנת 1970 לא היה שם אפילו קומוניסט אחד.
יש להוסיף גם כי מייסד התעשייה במאקוב היה הארכידוכס הבסבורג, שבנה במאה התשע עשרה מפעל להתכת עפרות ברזל, שהובאה על עגלות ארוכות מבאביה גורה** (Babia Góra), אשר לא פורק ושרידיו עדיין נראים כיום. המפעל השני, באותה תקופה, היה מנסרת קיטור, שהעסיקה כעשרים איש עד שנות השלושים.